#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. גזלן שמכר שדה לאחר האם יכול הגזלן לטורפה מהלוקח ומדוע 1) כשגבאה הגזלן מהנגזל בחובו 2) כשנתנה הנגזל לגזלן במתנה? 	1) אם יש לנגזל קרקע אחרת שניתן לגבות ממנה ואמר הגזלן שמעונין לגבות דוקא מזו כוונתו היתה להעמיד את השדה ביד הלוקח, אבל אם אין לו קרקע אחרת הרי שרצונו של הגזלן היה לפרוע את הקרקע עבור חובו ולא בכדי להעמידה ביד הלוקח.2) מחלוקת רב אחא ורבינא. חד אמר שמתנה כירושה, שהרי לא טרח הגזלן בכדי לקנותה מן הנגזל ולכן מוציאה מיד הלוקח. וחד אמר שמתנה כמכר ואין הגזלן יכול לטורפה מהקונה משום שאם לא שטרח הגזלן וארצי קמיה לא היה נותן לו מתנה.	"ב""מ טז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עב. רמי בר חמא תמה כיצד קנה הלוקח מן הגזלן כשקנה הגזלן את השדה מן הנגזל. מדוע לא תירצו: 1) שקנאה במה שהחזיק בה אחר שקנאה גזלן 2) שמעותיו שהיו תחילה מלוה נעשו עתה מכר 3) שקנאה בהנאת מחילת מלוה 4) ומה באמת תירצו? 	"תירצו התוס' (ד""ה האי):1) דמשמע שמשעה שקנאה הגזלן היא של לוקח אע""פ שלא עשה בה שום מעשה.2) במקום שלא קונים בכסף א""נ שאין קונים במעות מלוה.3) דמשמע שמיד שלקחה הגזלן קנה הלוקח, ולא רק מחמת הנאת מחילת המלוה של הגזלן.4) שמיירי שהקונה מאמין לגזלן שיעמידנה בידו. ופרש""י שאמר לו אני סומך עליך שתעמידנה בידי <sup>נ</sup>. ובעבור אותה הנאה שהקונה סמך עליו טורח המוכר להשיג לו את הקרקע וכשלוקח מהנגזל גומר בדעתו להקנות ללוקח. והתוס' (ד""ה בהדיא) כתבו דהויא כאילו א""ל שדה זו תהא קנויה לך לכשאקחנה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נ.  והרשב""א  (ד""ה ואסיקנא)  כתב שיש במוכר שיעמיד ממכרו בידו בשופי, מפרשים שכל לוקח בוטח ומאמין שאלמלא כן לא היה לוקח ממנו.</span>"	"ב""מ טז. ותוס' "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג. תניא מה שאירש מאבא מכור לך מה שתעלה מצודתי מכור לך לא אמר כלום, מה שאירש מן אבא היום מכור לך מה שתעלה מצודתי היום מכור לך דבריו קיימין. מאי שנא? 	מה שאירש מאבא היום מיירי שהיה אביו גוסס וצריך מעות לקבורתו ולתכריכים ומוזהר על כבוד אביו שלא לשהותו בבזיון ולכן תיקנו חכמים שהמכירה תחול. מה שתעלה מצודתי היום תיקנו חכמים שיהיו דבריו קיימים שמא צריך הוא למזונות ומוכר דבר מועט. אבל מה שתעלה מצודתי כל החודש או כל השנה אין שם משום כדי חייו.	"ב""מ טז.-טז:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד. האומר לחבירו שדה שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו, האם קנה כשיקחנה בשדה סתם ובשדה זו ומדוע? 	"בשדה סתם קנה דסמכא דעתיה דמקבל מתנה לסמוך עליו שיקח שדה ויתננה לו, שהרבה שדות מצויות ליקח <sup>נא</sup>.בשדה זו לרבא לא קנה דלא סמכא דעתו שמי יאמר שבעליה של השדה ירצה למוכרה לנותן. לרב קנה דס""ל כר""מ דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נא.  כן פירש הריצב""ש  (הובאו דבריו בשטמ""ק (ד""ה אמר רבא) ) שרבא סובר כחכמים שחולקים על ר""מ, ואעפ""כ אם מכר לו שדה סתם חל המכר שאין חסרון בסמיכות הדעת. והמהר""ם  (ד""ה מסתברא)  כתב שגם רבא קאי אליבא דר""מ, אבל לפי האמת דקי""ל כרבנן אפילו בשדה סתם לא קנה וכן משמע בכל הפוסקים, עכ""ל.</span>"	"ב""מ טז:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עה. למדנו במשנה כל מעשה ב""ד יחזיר. איך מדובר ומדוע אין חוששים לפרעון? "	"לשמואל איירי בשטר חוב שקויים בבית דין, ואין חוששים לפרעון משום שאם היה פורע את החוב היה קורע את השטר.לר' זירא איירי בשטרי חליטה ואדרכתא שלאו בני פרעון הם. ומוסיף התוס' (ד""ה בשטרי) ששטר אדרכתא זה אליבא דרבה דס""ל שהמלוה אוכל פירות מזמן שקיבל האדרכתא וי""ס של""ג אדרכתא.לרבא איירי בשטרי חליטה ואדרכתא ואמנם שהם בני פרעון דשומא הדרא או לעולם או לי""ב חודש אך מכיון שמדינא ארעא לא מהדר לכן כדי שהמלוה יחזיר לו את השדה צריך שטר חדש א""נ לקרוע את השטרות שביד המלוה ואם לא קרע הלוה הפסיד לעצמו <sup>נב</sup>.לר' אבהו איירי שהוחזק כפרן פעם אחת ולכן לא נאמן לומר שוב פרעתי.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נב.  רש""י פירש שהלוה בא למלוה ואם יש לו את השטר חליטה לוקחו ואם אין לו כותב שטר מכירה. והרשב""א  (ד""ה בשטר)  פירש שיש הבדל בין חליטה לאדרכתא שבאדרכתא צריך לקרוע את השטר ובחליטה כותב לו שטר מכירה.</span>"	"ב""מ טז: ותוס'"		
